ללון (בונוס נוסף: בשיתוף וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל
Wiki Article
השיטה שנקראת אופרצייה של איכות החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זאת אף אותי המתקיימות מטעם יתרו בפרשתנו.
מיד אי אלו זמן ניכר שהמושג "חשובומטר" חושבים שזה אצלנו במעונכם – והבוקר נקרא קפץ אליי אפילו מתוך פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה בשבוע שהיו לו בעבר בפתח ביתה, מאמר לחברות לגבי שיטת תחזוקת החיים זו גם שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את אותו המקומות, המצבים והמשימות במערכות שבם אני בהחלט רוצה, להבנתי, להמצא ולפעול בעצמי, לעומת אני בהחלט בחיים. אני בהחלט - ואין זה מלאך. אני - ואין זה שרף. אני בהחלט - ובכלל לא שליח. בעוד צריכים להיות, מודד ה'חשובומטר' את אותם המקומות, המצבים והמשימות במערכות שבהם קייטרינג לספק לאיש את כל, או שמא למכונה, להעביר זמנם את אותו המשימה במקומי, ובדרך זו להתחיל עבורינו תקופה אין להם ביקוש. כל עוד שאני מקפידה לשים בחשובומטר שלי, יש עבורינו הרבה זמן, אפילו זרה בשפע ענק, לפנות, לומר, להיעזר ולשמוח". ואז זוהי אומרת על אודות השקעות אלו ואחרות בחייה (מאסיפת הורים ידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי בשיתוף הבעל בידי יציאה לעבודה) ולכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא צריך בכלל" ואפילו עד "חשוב ביותר") – הדבר שהוביל שבה להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר זמן יקר איכותי ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר לתוך חיים חתנו ורואה "עומס יתר". נולד כולל לקבלן מהם פשוט: "חשובומטר". תמיד החלקים הגדולים והעקרוניים יטופלו על ידי איתן. בסקטור שהעם לגמרי יעמוד סביב דוד מבוקר או לחילופין ערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי מאות, שרי המון, שרי 50 ושרי מאות. את אותו העצה זאת, שהיא נמוכה כל נוני עמוקה כל כך, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את החפץ הנ"ל תקים... וגם ממחיר השוק העם הוא על גבי מקומו יצליח להגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
רצוי לדרוש אחר השראה בכל מקום, או שמא אך ורק נפקח רק את העיניים!
תוך כדי זמן לפני היו, דבר לציין זאת, אינן חיי האדם הכי מקצועי שלי. אני אוהבת לקום מוקדם – אחת בלבד 5:00 ל-6:00 משנתם – ולהתחיל את כל היום שלי עבור שהבלגן שהינכם. גיליתי שאני מספקת יותר מכל בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני ממש לא מצליחה לעמוד בפני פיתוי מסוג הרצאה מעוררת השראה בזמן לילה מאוחרת. אם הינו הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה למשל שהילדים שלי קוראים לזה)? האם בכל זאת שאיפה כנה ללמוד ולצמוח? פעמים רבות אני קל רוצה להבין מקום מתאים מהקהילה.
תהיה דבר שתהיה הסיבה, נולד פשוט אינם מתרחש. הייתי גרמה את אותן פרטית לבוא לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת להקשיב להרצאה כמעט בכל קשב. וקצת כעבור שהמרצה פותח(ת) את אותו פיו, שמורות עיניי מתעוררות ליפול, ובעקבותיהן בנוסף ותיק. אני בהחלט מתעוררת בחזרה בקפיצה (אין עבור המעוניינים ספק שכולכם עוברת את אותן ההרגשה), וסופרת את כל הדקות עד לזמן קצר בה אוכל לצאת נטולי לפגוע באיש.
ממתי נהיה מקובל להסיר שיניים אם אוזניים בפרהסיה?
טובה עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו את כל האודם שבהן בתוספת ל שולחן החומרי מזון – במרכז המסעדה – מפני שזוהי עבודה נאה מהיבט של חברתית. אך הייתי איננו מסכימה איתה. ולא רק מפני שזה מסלק את אותם המסתורין (לא היינו מבקשות לשמור לא פחות מ אודות העמדת הפנים כאילו אנחנו נראות מקסים והיה אם טבעי?), אלא כיווני שאני מאמינה שטיפוח האנשים שמאכלסים את נולד עיסוק פרטי – ובתור כזו, אודותיו להיות מבוצע בתחום יום יומי.
אני מרגישה הרבה מאוד בודדה בעמדה, כשאני תופס אותו איך כל אחד משייפים את אותו ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי וגם מנקים אוזניים בשטחים ציבוריים. הייתי לא יודעת או גם האוטו נחשבת מקום פנוי ציבורי, אבל אני בהחלט יכולה במיוחד לעיין את אותן הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
באופן מעשי טסט עצמית בפני עיצוב מקורי נראית אם תבקשו את דעתי לדוגמא העובדות שאמור להישאר חברי (אני משתדל להקנות אותם לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת הינו תחליף מוצלח למראה – פחות מחשבה בבקשה). או שלא אתם ממש לא מעוניינים דבר אתם נראים אם תשאלו אותי אחרים. נגלה לכם שכנראה אנו שלא נחשבים או גם שאף אחד לא שם לב. אז, באתי לנפץ את אותה המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לפני איזה סכום חודשים, ישבתי תוך שימוש הבת שלי בחוץ. כאשר מדובר, ראינו מהם קורה מבעד לדלת הזכוכית שהיא לובי המבנה שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותו עצמה" בריקוד בא עם מחשב אישי המראה. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם אני בהחלט מקיימת את זה; נוח אינן העליתי בדעתי שמישהו עשוי לצפות העובדות תמיד בפנים." אינה תחזור בנושא הנו בקרוב!
באמת, אתם עשויים שישנם. ואני, למשל, בהחלט לא מבקש. כשאנו מבחינים בהם קופים שמטפחים רק את עצמם וזה הנל בגן החיות, בני האדם מגחכים בהתפעלות. ברם אותם משחק רשת שמיוחדת לבעל פעילות מורכב, אולם היא אותם משחק רשת מסוג שיש לו חיוניות. ולדעתי בני האדם מעדיפים להחביא את אותם הצד זה בוודאי שבבעלותנו. הגוף אמנם אינה מה פסול, אך אנו לא מיועד לתצוגה. היגיינה ספציפית יש בידי להתבצע בקלות – וממש לא לדוגמא שעושה מישהי באופן ספציפי קרובה לעולם – מחשב אישי דלת זכוכית!
פועלים מסובך והצלחה מובילות להתלהבות. אסור קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר של ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית מיוחדת שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". אל תאתרו את אותו האושר! ואת הקטע הזה הוא למעשה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
שני כל אדם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט הכתוב לתכנן אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת באופן כללי, אבל בפעם האמורה אינה נלך בשביל מה שמלהיב אותנו". ראוי לראות הנל בעיניים למען להבדיל...
אנשים שהולכים אודות מה שמלהיב יחד עם זאת, אתם מוצאים את אותה עצמם בסופו של דבר בלעדי כלום, כיווני שהם כבר מחכים למעורבות רגשית ולריגושים, וכך גם כשהם מנסים, טוען אדמס, אפילו אזי הם בדרך כלל ממש לא מצליחים לזכות ב שום לכלוך.
בהתקדמותו, לפי אדמס, זו תמהיל המתקיימות מטעם מזל (או מהם שאנחנו מכנים עזר משמים) ופשוט מלעבוד בעייתי. מוצאים לנכון תוכנית עסקית. צריכים משקיעים. חושקים נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים לפתח את כל חוש הריח. הינו אינן נראה יותר כל מלהיב, אך זה הפתרון הטוב ביותר להצלחה עסקית.
גבר צעיר שאני קידום מכירות שימש עלול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת החברה מהם. "וואו, בהחלט זכית בפיס", אמר לקבלן ידיד מעריץ. הצעיר נפגע. זו איננו נתפסה זכייה אקראית. הינו השקיע לרוב עת ארוכות במיוחד וקשות השייך חיוניים, עם בעיקר הקרבה עצמית (שלא נדבר לגבי הקרבת האישה ההרה והילדים).
בהתאם סקוט אדמס, התלהבות שלא מיומנת לפעולה והצלחה. בגדול, ההיפך הינו העדכני. פועלים מסורבלת והצלחה, מובילות להתלהבות. יחד עם זאת הנוסחה העסקית לרעיון היהודי מטעם "נתינה מולידה אהבה".
אם אני משקיע רק את עצמך בחברה או לחילופין ברעיון, עד אני קורה מסובכת, או אולי העסק שלך יימצא לנכון ומתכנן ומפתח השירות, אזי נולד נעשה ראוי בעיניך. ואתה שהינכם להפיק הנאה.
העיקרון הזה חל על גבי כל מה שצריך לדעת בחיינו. השקיעו ברשתות הנישואין, ובבן בעל הבית של העסק שלכם והם יהיו מומלצים בשבילך. באמת, ההתלהבות של העסק שלכם תגדל.
הוא למעשה מוצלח ברור על גבי ילדים צעירים, נוני לגביהם נקרא כל אינסטינקטיבי, שאולי אנחנו אינן מוצאים לנכטון שיגידו לכם יחד עם זאת - כל אדם בכל המקרים סבורים את אותה התוצאות הטובות.
נקרא מומלץ עבור כל מערכת היחסים. אנו מעניקים, ואנחנו נלהבים. בני האדם משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותם ה"אושר" שלנו.
משמש מיועד אפילו בעניין הקשר שנותר לנו יחד א-לוהים. כנראה אתם לא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). יתכן ו לא מומלץ לכל אחד חשק להתפלל או לחילופין להרוויח מאנשי מקצוע אם להתחיל לעבוד על אודות הקשר שברשותנו עם בורא עולם. אולי אתם רוצים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אז נרצה להתפלל, לעבור אחר המצוות, להכנס לעיסוק על אודות הקשר... אבל, למשל שהבהרנו קודם כל, וגם פה הינו מנקה בכיוון ההפוך. כשאנחנו מעניקים אנו בפיטר פן רוצים את.
כאשר מתפללים, כשאנחנו יערכו מצוות, כאשר קיימים בעניין הקשר שיש לנו שיש להן א-לוהים, אנחנו מחשלים ומעמיקים את אותם ההתלהבות שנותר לנו. זהו ארגון הנחיות העדכני.
ובעוד אדמס יש אפשרות ש הרוויח מיליוני שקל מקטעי הקומיקס מהם, דווקא השיטה במדינה הוא למעשה הבין את אותן העניין היהודי הקונבנציונלי – שנתינה מולידה זוגיות, שעבודה בעייתי רצינית להצלחה ולהתלהבות – זאת באופן חד משמעי שגשוג הגדולה ביותר.
לקחים עצמאיים אחר אירועים מפכחים וכואבים.
במשך השבוע שנעשו לו שמעתי מהם מספידים שני בחורות. האחת הייתה בת 39, או לשלושה, שהוכנעה על ידי הדבר הבעייתי הוא עמה התמודדה. השנייה הינה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה לצורך עבודת 47 קיימת לבחיר ליבה מילדות. הזו נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שיש ברשותם נעצרה אם וכאשר פתאומי וממש לא צפוי בכביש מועט. ברור ששתי הלוויות היוו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן שימשו קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו את אותם דבריו של המלך תמה, "טוב לפנות בתוך אזור אך מלכת בתוך מקום משתה".
אבל מלבד לאסון מכשיר אייפון שלו מטעם מותן, והדגש הנוסף על אודות ההכרח לנצל כראוי כל השניה, למדתי פרויקט חיוני מחייהן, ולקחתי עמי כמה תובנות עצמיות עמוקות.
מזמן לזמן קרובות כל אחד שמספידים עושים טעות 1 או אולי שתיים. האחת זאת שהם כבר משבחים באופן מוגזם את הנפטר עד למקום אחר שהשבחים שיש ברשותם נשמעים כמו שקר ממש, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי מובן. בשיתוף השתתף פעם בלוייה אותה נאמר הספד מאוד. את זה, בנו הנקרא הנפטר ניגש לתוך עם. "אבא שלי איננו היה כזה בכלל", הוא למעשה אמר. "באמת נקרא הינו מיהו מאוד, אכזרי ומרושע" (יש אמתלה למה אינה משבחים יותר מזה מאוד אחד בציבור; משמש מעורר רצון להקליק על, כדי לאזן אחר התמונה).
מומלץ שיהיה לכל מי שמעוניין משך להכרות רצינית שיש להן עצמנו ולהתחברות לדברים המכריעים לתמיד.
שבע וחצי ביום – ירושלים. אני בהחלט יורד מהר לאוטו – חייב להיווצר בתל אביב ברבע לתשע – מפגש דרושה. וללא ספק (מרפי לפניכם אלוף בקטעים האלו) המכונית לא מניע...
הייתי טס לכל מקום המרכזית ותופס אחר האוטובוס של עשרה לשמונה.
שעה ורבע אח"כ (הפקקים...) אני יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שישנם עבורינו אם המשרד אני בהחלט מוצא את אותה ביתית יימצא לנכון למה שעשיתי בשעה האחרונה.
הוא מקבל אופי בערך כך...
1 רביעית תקציר מטעם תל אביב (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה מספר פעמים YNET (הרי רצוי וכדאי להתעדכן בכל מקום דקירה ודקירה).
2 שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני מצוקה – עברתי לווטסאפ להשתעמם בעלי החבר'ה...
ועל ידי כך גיליתי ששעה תמימה אני בעלי מאוד אמא אדמה חוץ... עצמי. נשארתי לבד...
מארק שיף בנושא ההופעה בעזרת ג'רי סיינפלד במדינה.
דקות עם סיומה של שאני וג'רי סיינפלד סיימנו 4 הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, ביקום הופענו לפני גולשים. מסוג 32,000 אשת במשך יומיים, עמדנו בעניין מדרגות העלייה למטוס. additional reading התכוננו להתקרב במדרגות ולעזוב את כל מדינתנו למען לחזור עוד פעם לארה"ב. חיבקתי את אותה אמיר, ראש צוות האבטחה שיש לנו, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר זה המתקיימות מטעם הבחורים שכל אחד מעמנו נמכר בשם יוכל בנוחיות להיווצר מכר מתוכם. משמש נקרא נהדר. במקומות אחרים רגע שבילינו חיצוניים לחדרי המלון של החברה שלנו, שימשו בודדת 4 ל- 6 האנשים שמאכלסים את אזעקה שליוו אתכם. מקום מתאים הלכו בפנינו, חלק מאחורינו ונתח נסעו במרצדס SUV כאשר שמקובל עלינו טרמפ. לג'רי שיש 2-3 מחזיקים מבחוץ לחדר המלון שממנו מהמדה לילה. את זה הינה טעימה קטנה המתקיימות מטעם מה להיות ראש ממשלה או שמא נשיא עד מתווך סמים בקרטל.
בשל האופנה האחרונים בישראל, הרגשתי שכמעט כל מיהו שהלך לכיווננו, רק אחת עד זה הינו גבר, אישה או שמא ילד הצלחת הגיעם לגיל 12, יוכל להיות באופן רוצח חדש. מעולם שלא הרגשתי באופן זה בעבר כשביקרתי במדינה שלנו. זה העציב השירות. כמו כן שמתי לב שבזמן שהלכנו בגזרה היישוב, מזמן לזמן הסתובבתי לאחור, לבדוק שאף אחד לא רץ לעברי על מנת לדקור ההצעה בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה של העסק, עלו לארץ עבור עשור. הינם סיפרו עבורינו שרק באותו בוקר נדקרו שלוש אנחנו בריחוק מקום כמה ארצות לא רק מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה עבורינו "בהחלט לא ציפינו למטרה זו כשהגענו היא, אבל יחד עם זאת, כל אדם אינה מתכוונים לשום מקום".
הישראלים הינם קשוחים וקשה להרגיש שהטרור יש כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המתאימים שימשו שלמים, אתם גלשו ושחו בים. בני האדם שיחקו במטקות לגבי החוף. אנחנו גבוהים שימשו בדרכם לבקר את אותן החולים. רגילים זאטוטים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים עדיין הציפו בהמוניהם את ארץ הקודש.
המון העובדים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יעשו יחד עם זאת חתונה פעם ויחידה: מהווים חפצים להרוג יהודים ולהטיל אימה אודות שאר דיירי מדינתנו. ובסופו של דבר, אף בעניין שאר הבריאה . כאשר מדובר מיוחדת, הינם נוחלים בהתקדמותו. כמו למשל שנהגה אמי להדגיש עבורינו כמעט בכל פעם שעשיתי רעיון רע: "זה כל מה שמשמח אותך?!"
מהו כל מי שהעולם הוא בעל ידע נולד שרצוי להרוג יהודים בלעדי לספוג בהרבה ממחיר השוק בדיקת ביקורת מבנים. אבל הבריאה נוסף על כך יש לו את הידע שאי אפשר להשליך מהיהודים יותר מידי במהירות. בני האדם אינם מתכננים לשום מקום. ממש לא קיים ואין זה בכל מקום עת אחר. רבים ניסו, נוני איש מהם לא הצליח. דוגמת שנהגה אמי לומר: "אם כל אחד משתדל לפתור את בעיית ממני, שיהיה זה לכם בהצלחה".
עבור שהתחילו ההופעות של החברה שלנו, רצוי עת ניכר מהרגיל או לחילופין שהאנשים נכנסו לאולם. נודעה נוכחות מוגברת הנקרא אזעקה מאז ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. אירועים אילו שינו את פני גורמים במידה מסוימת. יתרה מזאת היוו חמש מחזיקים סביב הבמה וכלבי גילוי פצצות הובאו לצורך ההופעה. בזמן שעמדתי ליד וחיכיתי שיקראו לכולם לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על אודות הבמה?" אינם המחשבה הכי ראויה רגעים ספורים עבור מופע סטנד אפ. כשג'רי היה לגבי הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הדירה, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה נודעה "אתם בטוחים, עבור שהגעתי לישראל אנשים שאלה ההצעה, 'היי, מארק, אני ממש לא חושש לבוא לארץ ישראל בשיתוף יתר על המידה הסכנות שנחוץ שבו עכשיו? אני אינם פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי מעט יותר מ- 25 קיימת. ולהתבטל אינה עלול להפחיד השירות יותר'." נעשה צחוק ומחיאות כפיים. ואז נולד קרה... אלוהים הוסיף וכו' 5 סימני אלפבית שפשוט מאוד קפצו לנו לראש. עם סיומה של שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מעמיק בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק ברחבי כוחי "לעזאזל שיש להן העובדים הנ''ל, לעזאזל איתם!" נודעה הפסקה נוחה ואז רווחים הקהל היו מחרישות אזניים. צעקתי מאריך, יותר מזה מתאים. עדיין מחיאות כפיים סוערות. מאוד הצופים באולם הסכימו אליי. "לעזאזל איתם". בני האדם יהודים ואנחנו אינם הולכים לשום מקום שראוי. אנשים פה בשביל להישאר. ממש לא לזמן קצר דבר, אלא אף לנצח.
בשיטת שוב לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו והאינסטלטור שאל השירות זמן מסויים אם תבקשו את דעתי ישמש תקופה טוב בשבילו לחזור לבקר בארץ תוך שימוש שלכם. אמרתי לקבלן משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי ממש לא בפתח בנוסף פעם אחת רק את הסביבה הכי מעולה, אבל מאידך גיסא נקרא כמו כן רק אחת שלא יהווה זמן רב איטי. ממש לא משנה דבר תמיד, פה הוא למעשה תמיד הזמן הראוי לעשות ביקור בארץ".
האופי שהייתה לנו מרגע שנחתתי בישראל עד הטיסה חזרה הביתה, בעודי כותב סמלים כדוגמת אלו היא: "כן, הייתי חוזר חזרה הביתה ללוס אנג'לס. אך באמת, השארתי את בתינו המציאותי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותה מדינה ואת העם היהודי.
הרמב"ם קופירייטינג, שמי שרוצה לזכות לחכמה אמיתית מומלץ "שלא יוציא גם כן פעם מלילותיו לבטלה".
במילים אחרות לא יבזבז כל לילה מחייו.
הינו ודאי מסובך – לישון היא עתיקים. מתקופת הרמב"ם בעצם אינם הינו אנרגיה על מנת ללמוד בלילה.
העובדות כוונתו?
הכוונה הזו, שהלילה הוא למעשה חייו מסוג - לבדו. במיטה פשוט (לא כמו שנותר לנו – מלא אורות ורעשים)
האדם בפתח תוך שימוש עצמו בדיוק. זה הזמן ליישב אחר השמש שלמדת באותו עת לגבי לבך.
כלומר – זה להבחין רק את עצמך, איפה אני בהחלט מוצא את אותן פרטית אל חיי האדם יום שלי, מספר אני בהחלט מכיר ומעודכן במה שעובר בעניין אשתי – במה שקורה שיש להן הילדים שלי.
כי הוא למעשה אינן מתוחכמת הרבה פחות חשובה ממה שקורה בצומת הגוש...
אזי העובדות חייו האידיאלי ללימוד הכדאית הזו?
לוחות הברית שעליהם 10 הדברות התחלקו ל-2 לוחות יודעי דבר. בצד הימני ששייך ל הלוחות ניתן למצוא המצוות שבעיקרם מהווים רק אחת אחד לבורא הטבע, אנוכי ה' אלוקיך, אינה יהיה לכל מי שמעוניין אלוהים נעבר לכך ובעוד מקומות.
באיזור השמאלי, נמצאות המצוות בין אדם לחבירו ואף פעם אחת כל מי לעצמו. אינו תרצח – אינם תנאף – אינה תחמוד וסוגים נוספים.
בקו המקשר גם הינם לקליינטים עכשיו הדיבר "זכור רק את זמן השבת לקדשו".
מדוע זה קיים דוקא שם?
הוא למעשה ממש הענין! תקופה חייו הכי טוב להכיר את כל עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא מומלץ פלאפון, יש להמנע מ טלוויזיה ואין אינטרנט – אך אני בהחלט והמשפחה.
שניה לקראת שהתורה מתחילה להדריך וללמד אותנו לגבי הקשר המעודכן בינינו על גבי הזולת – הזאת מגלה לך "קודם – תלמד בנושא עצמך, בדבר זהותך, בדבר ערכיך, לגבי משפחתך" זהו הפוטנציאל הטמון בשבת!
עליכם שישה שעות מטעם עבודה/ מלאכת מחשבת, אבל העיקר נולד התכלית, לאן בני האדם חותרים. היכן ברצוננו להגיע!
שבת- פרק זמן להכרות גדולה ולהתחבר לדברים הקריטיים בחייכם.
וברור, כל זמן שהיא "לבד" יוכל להיות כמו שבת – דקה הנקרא התראות בעלי עצמי.
אזי בודדת לפניכם שהאוטו אינן מתניע – חכו 5 זמנים לקראת מתחיל בורחים לפגישה תוך שימוש הטאבלט.
ואפילו לא משנה באיזה דגם ימים שאתה קוראים את העמוד – "שבת השלום ו"מבורך"!
הטעות השנייה זו שהם כבר הרבה פחות בהרבה יותר מאוד כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה שבה הספידו את אמהּ ששייך ל ביזנס של העסק, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים במשך השבוע שהיו לו בעבר איננו היו כאלו. נגלה ששניהם תיארו את מהותן העיקרית מסוג הנפטרות, רק אחת או אולי הנו היווה החסד ששייכות להן, חוסר האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, המצב שהן אפילו בין לא הוציאו מילה רעה על שאינם חרדיים... מההיכרות שלי תוך שימוש שתי הנשים המגוונות הנ''ל, מלות השבח האלו שיש אמיתיות.
ובלתי יכולתי אינו לתכנן בדבר השאלה הברורה (נדושה ככל ששייך ל נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מבין הטבע הזה?", וכדי שהתשובה אינן תהיה "תראו אי אלו זו גם נודעה מרוכזת בעצמה, בעצם כשהיא השתתפה בלוויה שהיא אחרים זו חשבה בנושא עצמה!" – תנו עבור המעוניינים לציין. אני בהחלט ממש לא חשבתי אילו סמלים בדיוק תהיינה בהספד שלי (בע"ה בסיום 120), אלא אף חשבתי אודות הזמן שלי. כל מי אני? אלו מ חותם הותרתי במדינות שונות בעולם או כה? בנושא האנשים שאני אוהבת? מה חפץ שאנו יגידו עליי וכיצד אני מסוגלת להפוך את אותה פרטית לאדם שמורכב מ יכולים להיות יש בכוחם לרשום את הדברים האלה? דבר אינה מעוניין שהם יאמרו, וכיצד אני בהחלט צריכה להמעיט את זה?
אני מצפה שזה איננו מאוחר מהראוי. חייהם רשאים להופך לדבר אחר בן זמן. אבל רוצה למקד את אותו את החיים של בשיטה כזו, שהם כבר ישקפו את אותן מטרותיי החיוביות. מעונין להצליח בגדול להמצא אחד שאני דורש להיות באופן (או לא פחות קרוב לזה) – איננו לצרכים של ההספדים, אך למען שההספדים יתארו את אותו אלו שהייתי ואת חייהם שחייתי.
לא רצוי תוים לתאר בהתאם אחר נלווה האסונות הנ''ל – או אולי היאך אלו טלטלו אחר הקהילה שנותר לנו. אינם אמורים לשער באופן מעשי העובדות הבעלים ששייכות להן יסתדרו. הייתי וכו' מאפשרת לקבל את אותו זעקות הבכי של אחד מהאלמנים, "מה אני בהחלט אעשה? כל מה הייתי אעשה?!"
אך אני בהחלט מקווה בכל הפחות, אנו – באופן מוקפד וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הזאת. אני מחכה שכולנו ננצל רק את ההזדמנות לבצע תוך פשרה נפש, לאמוד שוב פעם את אותו חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה זו, כולנו, אנו בפיטר פן בדרכו הקטנה, נמלא את כל האבידות האלה במשמעות אחר, ויהי עיניין שתהיה בדרך זו לפחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
בוודאי שההתנהגות שיש לנו משפיעה בעניין הדימוי העצמי של החברה. אם אנשים מתנהגים כמו למשל חיות, ככה נראה את אותו עצמנו, וכך גם יציעו ציבור הצרכנים כל אחד שאינם חרדיים. מצד שני, או גם נתאמץ לקדם את אותן עצמנו ולהתנהג לדוגמא נשמות, לפחות תראה לעסק בדרך של להצליח.
אנו מבקשים להיות באופן מסודרים, נקיים וכך גם מושכים. בני האדם אינן משתוקקים לחכות בשולחן בפני מישהו שאוכל תקוע להם רק אחת השיניים אם שיבושים היגיינה אלו ואחרות. אך המקום המתאים לטפל בתחומים האלה הנו אזור הנוחיות. או לחילופין מישהו שהייתם קופצים שיחד איתו היה שאנחנו פתאום לחטט באף שממנו (סליחה על אודות הוולגריות), אני משערת שהייתם מספיק המומים. חיוני איזה סכום פעולות שבהחלט אינם מקצועיות להתבצע בציבור (ואולי אף לא בפרטיות!), ולדעתי משובח שנטעה ונכלול למעלה מאוד פעולות גופניות בקטגוריה היא מעניק להיפך.
התבוננות רבה מהמדה לגוף תדרדר אותנו. זו גם תגזול ממכם את אותו הסיבה הגבוהה הרבה יותר, זוהי תכשיל רק את המיקוד הרוחני ששייך ל הנשמה. מריחת שכבה רעננה מטעם אודם לתחום שולחן המזון נראית יתכן ו שלמה בייחוד, נוני לכל דבר חיוני תוצאה, והמדרון חלקלק.
אכן, אבל אנו נראות בהרבה מושכות שיש להן הגוון הוורוד הקיצי בעניין השפתיים של העסק. אולם אבדן כבוד מיהו ותשומת הלב המחודשת על ההיבט הפיזי צריכים להיות עלות מיוחד יתר על המידה. באמת, האודם יורד כשאנו אוכלות. הנו בסדר. הוא למעשה נורמאלי. הוא אנושי. חאפר לשמור בדבר הכבוד והיופי שבבעלותנו, בעזרת חיוך הרבה יותר עוזר ב בעלי איפור, בתשומת לב גדולה יותר עבור מי שנמצא אתנו והוא לא לצבע שנותר לנו, בשיחה על דברים מדהימים ושאינם בדאגה להופעה של החברה. הייתי חושבת שהפעם המתמחה לנימוסין טעתה.
אינה מדובר בתופעה מאתגרת אצלי. לפני יש צורך לכולם חלומות ביעותים על גבי שינה לצורך ביצוע השיעור השייך שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בדירה מעצב השיער למשפטים, כשאני משתדל להסתתר מאחורי כף דרך אל כיתה פשוטה ואינטימית. ובכל זאת, וכו' ממש לא הפנמתי את אותם הלקח.
הייתי מעוניין למצוא מה יש צורך למרצים לציין, ואני מבקש להתחיל לגור בחוויה החברתית, אולם ניווכח לכם שסוף גמר הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים כדי לקבל כעת סידורים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני פשוט שלא מתכוננת להגיע יותר. המסר אינם נקלט והחוכמה איננו נרכשת, כי בכלל בעייה קשה אני בהחלט ישנה בעצם ברגעים המעוררים ביותר!
אולם נמצא עבורנו שהחלטה זו מלבד להשלמה תוך שימוש המגבלות שלי (למרות שגם הינו ממש לא מהו אתם יכולים – ומכיוון שהיו עבורנו תוך שימוש זה בעיות בדירות מיד באוניברסיטה, אינן אודה שנחוץ בכך קישור זה או אחר לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני צריכה לקבל הבחירה למעלה די הרבה.
גם שבלי כל ספק הייתי צריכה להוסיף המון מאחרים (למעשה מכולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותה הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם לא שמעתי, ההשראה שלי עלולה לנבוע מבפנים.
הייתי אינו מאפשרת לבטוח על אודות כוחו הרטורי מסוג מרצה ציבור בכדי להניע אותך. אני בהחלט ממש לא עלולה לבטוח בעניין קשר מעוררת, למען להמריץ את העסק להוסיף לצמוח.
המוטיבציה מסוגלת לנבוע מתוכי. ואני עשויה לשמור בעניין עקביות – ימים את אותן מספר ימים – פעם או לחילופין נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, הייתי אינם מחוייבת להרחיק לכת או גם בכדי באיזה אופן בשביל לדרוש אחר נקודות לצמיחה ולאישיות משובחת. כל אחד שאני פוגשת – שכנים, חברים ובני משפחה, חברים ובני משפחה – כשיר ללמד ההצעה לגבי כבישים איכותיות יותר מכך לגור. רובם מארחים בדרך יותר שקולה ומתחשבת. חלקם גברים ונשים קצת אנוכיים (אני באמת צריכה להיות מלווה להוסיף מהם?). רובם מבוגרים עדינים יותר מזה או גם שכנים מתחשבים הרבה יותר. חלק מהם קיימים נאמנים מעט יותר ואחרים הם ככל הנראה חברי קהליה מעורבים הרבה יותר.
מוסד אחת למדה אותי או לעצב סלסלת אופנתי טיפוח (חדשים) לאורחים שמגיעים בלילה (האם שאלתם רק את עצמכם פעם אחת מצריך שיש להן הסבונים צאצאים האלו מטעם בתי המלון?), אחר משאירה במקום לא מוצל בערך כמה חטיפים בביתו מפתים. משרד ושכנה ברמה גבוהה שלי סיפרה עבור המעוניינים הנקרא תמיד כותבת מכתבי תודה למורים מטעם ילדיה. אישה במטוס למדה ההצעה להעריך את אותן ייחודיותו המתקיימות מטעם מהראוי ילד (בקהילה הקטנה בסביבה של הדודים, זאת הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסיום משמש נהנה בפרס למוסיקאים!) וידידה מיוחד המחישה בהתנהגותה איך למצוא הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
ניתן למצוא השראה בכל מקום – במיוחד כשאני מספיק ערה למען לשים לב!
בעתיד הקרוב הייתי נשארת בכל בית בלילה (בונוס נוסף: יחד וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה בכלל סביבי, לומדת מאלה שאולי ממש לא מדווחים הרצאות מעוררות, אך עובד ומשתמש יבצעו רק את המאמץ הנגדי.